<h1>ראבי"ה סימן רנ"ב</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
תנו רבנן שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין, דאף על גב דאינה אלא שבות, כמה דאפשר לשנויי משנינן. ומסא שלנו הנקרא פל"א בלע"ז מותר לטלטל בשבת לצורך גופו ולהוציא בו את הפת שקרמו פניו מערב שבת קודם שקידש היום והגיע למאכל בן דרוסאי, שאין זה מרדה שבימיהם. וגם הפת מותר לאכול בשבת, כדפסקינן בפרק קמא. והלכה כרבנן דשלש סעודות חייב אדם לאכול בשבת, ולא כרבי חידקא שאמר ארבע סעודות. ומשלים להו במיני תרגימא שורטב"ל, כדחזינן גבי ארבע עשרה סעודות דסוכה [סוכה כ"ז ע"א] דמשלים להו במיני תרגימא, [ומיני תרגימא הם פירות], כדאיתא במסכת יומא [ע"ט ע"ב]. ומיהו מי שנפשו רחבה ימשיך פרפרת לכבוד קונו ויסעוד במנחה, כי [מ]אז נקבע עתה, ואף כי עיקר הסעודה היא הלחם. ויש מרבותינו שהיו מקדשים ובוצעין על שתי ככרות גם בסעודה שלישית. אבל רבינו אבא מורי לא היה נוהג כן, דדי לן במאי דמינכר ליה בסעודת [לילה ושחרית] בקידושא ובשתי ככרות. ובפרק קמא פירשתי ענין בציעת שתי ככרות.
